בראשית / עדי קיסר

את באה ועושה אותי שלך
אני עוד לא מוכנה אבל את
מתעקשת
כשאני על הצד בלילות
בתנועות הרכות
בפרפורי סנפירים
ציפורים נודדות
אני יודעת שיש לך כבר ראש
ידיים ורגליים
ואפילו שערות
על המסך ראו גם קיבה וכליות
אבל בינתים את גלים של ים
בועות מתפוצצות
רק אני ואת מרגישות
אנחנו נפגשות מעל מיטות נוקשות
בחדרים קרים של קופת חולים
סביבנו מכשירים כבדים מודדים
והרופא אומר הנה והנה והנה
מצביע על המסך
אומר יד ועוד יד
וסופר חמש אצבעות
ואני חושבת
את לא מספרים
את מילים חדשות
הרופא בחדר מכבה אותך במסך
מדליק מתג פלסטיק
ויהי אור
אני מתרוממת מהמיטה
יוצאת מהחדר
הולכת איתך על מדרכות
את שוב באה אלי
בועות מתפוצצות
נשיקות של רחם
בפה שלי בפה שלך
ככה באמצע הרחוב
רוח אלוהית
מרחפת על פני תהום