טקסטים מקצועיים שלי
בדף זה החלטתי לחלוק עימכן את הצד המקצועי שלי,
שהתחיל כמובן עם לימודי תעודה והמשיך בנסיון מצטבר עם חוויות לידות שונות.
אתן יותר ממוזמנות לבקר שוב ולקרוא טקסטים מקצועיים וקצרים שלי שיצוצו מדי פעם באתר...
זוהי רשימת הטקסטים שכתבתי עד עתה:
(לחצו על התמונה הרצויה)
נשימה נכונה
במהלך ההיריון תרגול נשימה מודעת סרעפתית ועמוקה מהווה חלק חשוב ביותר במהלך הלידה.
נשים בהיריון נוטות לפתח דפוסי נשימה שגויים כמו כל בני האדם אבל במקרה שלהן ההשפעה של נשימה שטחית היא אף יותר בעייתית.
קשיי נשימה זו תופעה אופיינית מאוד להיריון. ומעבר לקושי הפיזי, יכולה להתעורר גם מצוקה רגשית כאשר התחושה היא שאין אויר, וכשפעולות יומיומיות פשוטות נעשות קשות לביצוע.
למה זה קורה?
בהיריון עולה תצרוכת החמצן בכ 20% כדי לענות על צרכי האישה והעובר, וגדלה עבודת הנשימה. ובנוסף,
עם התקדמות ההיריון נדחסת הסרעפת על ידי הרחם ויש לה פחות ופחות מרחב תנועה.
נוסיף על השינויים האלו את העובדה שהרבה נשים רגילות "להכניס" את הבטן באופן שלא מאפשר לקחת נשימה עמוקה כשצריך, ואת קצב ועומס החיים המטורפים שבו המערכת שלנו שרוייה, והנה קיבלנו מתכון למחסור בחמצן וקושי לנשום.
נשים בהיריון זקוקות לכמויות גדולות של חמצן עבורן ועבור העובר המתפתח ולפיכך הריאות שלהן ממש משנות צורה והופכות רחבות יותר בחלקן התחתון זאת בהתאם לגדילתה של הבטן ועלייתה של הסרעפת.
נשים אשר לומדות לנשום עמוק ובאיטיות נשימות סרעפתיות נהנות מהרבה יתרונות הטמונים בסוג כזה של נשימה.
הנשימה הבטנית, הסרעפתית, חשובה בצירים הן להתמודדות עם הכאבים והן כדי להעביר מספיק חמצן לעוּבּר.
כמו כן, הנשימה הסרעפתית, בניגוד ל"נשימת חזה", מאפשרת לרמות האנדורפינים (=ההורמונים משככי הכאבים הטבעיים שמפריש מוחנו) לשגשג, בעוד הנשימה העליונה, שמפעילה רק את איזור החזה, היא נשימה שעלולה לעודד דווקא אדרנלין, הורמון שמפריע להתקדמות הלידה ולא רצוי לנו.
עבודה עם הנשימה נשמעת אולי טריוויאלית אבל היא יכולה להיות מאוד עמוקה ולגעת במקומות רגישים.
היא יכולה לעורר זכרונות וכאבים. היא יכולה גם להיות מתסכלת.
אז למה זה כדאי?
היתרונות של מודעות לנשימה הם רבים. היא משפיעה על היציבה ועל איכות תנועה היא מספקת תמיכה למאמצים פיזיים ומנטאליים ומשפרת ריכוז. היא מעסה מבפנים את כל האברים ומשפרת את זרימת הדם והחימצון שלהם. היא יכולה גם לספר לנו על מצב מערכות הגוף וגם לווסת אותן. היא קשורה באופן ישיר לרצפת האגן!
היתרונות:
• נשימה סרעפתית עמוקה ומודעות לנשימה במהלך ההיריון.
• נשימה סרעפתית עמוקה מספקת את הצורך המוגבר של האישה ההרה בחמצן - בהיריון ישנה כמות דם מוגברת (כמעט פי אחד וחצי) בגוף.
• נשימה סרעפתית עמוקה יוצרת תנועתיות חשובה בריאות, בסרעפת, באיברי הבטן הפנימיים, ברחם ובשרירי רצפת האגן.
• מודעות לנשימה מאפשרת שחרור ממתחים, הרפיה וריכוז.
• הפנית תשומת הלב אל הנשימה היא הרגל נרכש אשר יהפוך את המודעות לנשימה במהלך הלידה עצמה לנגישה יותר.
• נשימה נכונה היא כמובן דרך לקבל אנרגיית חיים.
יש מה לעשות?
כן!
קודם כל חשוב להבין שפעולת הנשימה מתבצעת על ידי שרירים - אז ממש כמו כל שריר שנרצה לאמן באופן בריא - גם כאן נרצה לאפשר פעולה שלמה של שרירי הנשימה (סרעפת ובין צלעיים בעיקר, ושרירי עזר נוספים כמו שרירי הבטן) - ז"א גם חיזוק וגם הרפייה שלהם.
הרפיה נכונה
הרפיה היא אחד הדברים החשובים ביותר בהם כדאי להתאמן במהלך היריון.
הרפיה עוזרת לשאת את ההיריון בצורה טובה יותר ולעבור את כל האתגרים הגופניים והנפשיים שהיריון ולידה מציבים בפני האישה ההרה.
בעזרת ההרפיה אנחנו מפתחים את היכולת של הגוף לייצר את “תגובת ההרפיה”(relaxation response).
תגובת ההרפיה היא מצב בו הגוף מצוי תחת השפעתה של המערכת הפרה-סימפטטית מערכת המופקדת על מנוחתן של כל מערכות הגוף.
המערכת הפרה סימפתטית היא חלק ממערכת העצבים האוטונומית הנקראת כך מכיוון שהיא לכאורה בלתי רצונית .
במהלך הלידה מאוד חשוב לנסות ולהגיע למצב הרפיה אשר יקדם את פעילותה של המערכת הפרה-סימפתטית.
אימון בהרפיה יאפשר לאישה לבוא במגע עם יכולתה להיות מודעת למצבי לחץ ולנטרל אותם הן במהלך ההיריון והן בזמן הלידה.
לחץ של האישה במהלך ההיריון משפיע גם על העובר, על גדילתו הפיסית ממש ועל היכולת שלו לחוש מוגן ובטוח ברחם אימו.
לחץ של האישה במהלך הלידה מעכב את התקדמותה של הלידה ויכול לגרור התערבויות רפואיות.
הורמון האדרנלין המופרש במצבי לחץ בבלוטת האדרנל מעכב את הפרשתו של הורמון אנטגוניסטי לו הורמון האוקסיטוצין ההכרחי להתקדמות הלידה.
הקאות יתר בהריון
(hyperemesis Gravidarum)
הקאות יתר היא תופעה המתרחשת לעיתים בזמן הריון ומאופיינת בבחילות והקאות מרובות
לחץ דם בהריון
טקסט זה אינו טקסט רפואי, אלא בא לתת מידע על הנושא בלבד
בכל מקרה - יש לפנות לרופא המטפל
לחץ הדם בזמן ההריון משפיע במידה רבה על מצבם הבריאותי של האישה ההרה ושל עוברה.
במהלך ההריון, לחץ הדם של האישה עשוי להשתנות מאופן טבעי בגלל השינויים הפיזיולוגיים של הגוף וההריון עצמו.
בזמן ההריון לחץ הדם יורד באופן טבעי כתוצאה מהתפתחות מהירה של מערכת הדם של האישה וכן כתוצאה מהפרשה מוגברת של ההורמון פרוגסטרון האחראי על שמירת ההריון. כבר לקראת השבוע ה-20 נפח הדם של האישה ההרה עולה בחצי ליטר ולקראת השבוע ה-32 – בליטר.
מדידת לחץ הדם באופן תקופתי עלולה לעזור במעקב אחר המצב ובניהולו הטוב. חשוב לשמור על אורח חיים בריא ולעקוב אחרי הנחיות הרופא.
לחץ דם נמוך: זהו לחץ דם המתרחש כאשר לחץ הדם ירד מאופן רגיל. חסרונות העלולים להיות כוללים סחרחורות, עייפות, ובחירות. חשוב לציית לקריטריונים רפואיים במקרה של לחץ דם נמוך.
שיטות טיפול בלחץ דם נמוך
צריך להימנע מעמידה מהר מידי ולהפסיק פתאום תנועות שינוי כיוון.
מומלץ להקפיד על הידרציה טובה על ידי בליעת כמות מספקת של מים.
מזון עשיר בנתרן כמו מזון מולח יכול לסייע על מנת להגביר את לחץ הדם.
עשיית תרגילים פיזיים קלים כמו שטח שקדים עשויים לעזור בהגברת לחץ הדם.
חשוב למנוע מקרים של עמידה ארוכה, כגון מקומות עומדים חמים ולחים.
עדיף להימנע משימוש באלכוהול ולהפחית את הצריכה בקפה
טיפול ברקמות הגוף באמצעות מסאז' יכול לעזור בהגברת לחץ הדם.
שימוש בבגדי לחץ או גרבי לחץ עשוי לסייע במניעת עמידת דם ברגליים.
נכון להתיחת מצעים תחת הרגליים לאחר עמידה יכול לעזור במניעת לחץ דם נמוך.
שימוש בתרופות כגון אפינפרין או פלודיל עשוי להיות נדרש במקרים של לחץ דם נמוך קיצוני.
לחץ דם גבוה: זהו לחץ דם המתרחש כאשר לחץ הדם עולה מאופן רגיל. חסרונות העלולים להיות כוללים סימפטומים כמו קשיי נשימה, ניצנוצים בעיניים, וכאבי ראש. חשוב לקבל טיפול רפואי עיקרי במקרה של לחץ דם גבוה.
שיטות טיפול בלחץ דם גבוה
יישום תזונה בריאה ועשירה בפירות, ירקות, דגים, עוף ללא עור, גרעינים ודגנים מלאים יכול לסייע בהורדת לחץ הדם.
הפחתת צריכת מלח וואכילה של מאכלים מעובדים ומלוחים יכולה לסייע בהורדת לחץ הדם.
עצירת עישון והפסקת צריכת סיגריות עשויים להוריד את לחץ הדם.
עיסוק בפעילות גופנית באופן קבוע ורציני יכול לסייע בהורדת לחץ הדם.
שינוי סגנון החיים לכלל אוכלוסיית הסיכון ללחץ דם גבוה יכול לסייע במניעת קריאות ציבוריות.
שימוש בתרופות מרשימת משרד הבריאות על פי הוראת רופא עשוי להיות נדרש במקרים של לחץ דם גבוה.
ההרפיה בשלבי לידה שונים
הצעד הראשון אותו רצוי לתרגל, אחד הפקטורים המרכזיים שקובעים את משך הלידה - היכולת להרפות.
ככל שההיריונית תכנס למצב של רגיעה עמוקה ותרפה את הגוף ואת המחשבה, כך יתרכך צוואר הרחם ויציית לדרישת הציר להיפתח. כלומר היכולת להרפות ממש מקצרת לידה.
בתהליך הלידה לוקחים חלק חשוב מספר הורמונים אשר ביכולתם לעכב או לקדם את הלידה.
ניתן לרתום כל הורמון בזמנו לחלק אחר בתהליך הלידה ובקידומה.
האוקסיטוצין, הורמון האהבה - בעת הלידה ההורמון משתחרר דווקא בשהות שבין הצירים. הרפיה בין ציר לציר תעודד את ייצור ההורמון החיוני הזה.
הפרולקטין - הפרולקטין עוזר לאישה להתמודד עם המתח הכרוך בתהליך הלידה.
האנדורפינים - משכך הכאבים הטבעי של הגוף
השילוב שבין שלושת ההורמונים מקל על הלידה ומקדם אותה. ככל שרמתם גבוהה יותר, כך הלידה קלה יותר.
הורמון האדרנלין מעכב לידה - חשוב להבין זאת ולהגן על היולדת מפני מתח, סטרס, או תחושת סכנה אחרת. לידה יכולה להתקדם רק כשרמות האדרנלין נמוכות מאוד.
* ההרפיה תוריד את רמת המתח ועמה את האדרנלין – מעכב הלידה.
* ההרפיה תעודד ייצור והפרשת אוקסיטוצין שירכך את צוואר הרחם ויביא לצירים יעילים שיקדמו את
הלידה
* ההרפיה תעודד ייצור והפרשה של פרולקטין שישרה ביולדת תחושת עונג ויסייע לה להתמודד עם
הסטרס של הלידה.
* ההרפיה תעודד ייצור והפרשה של אנדורפינים שישכחו את כאבי הלידה.
חשוב מאוד שאישה בלידה תקבל מהסובבים אותה את מירב הכלים שיגרמו לה להרגשה טובה, אוהבת, תומכת ומכילה, שהיא תחוש כי מקבלים אותה כפי שהיא. כמו כן, חשוב שהיולדת תדע כי מותר לה לצעוק, לבכות, ליילל, לשנות תנוחה, לנוע בכל צורה ודרך שנכונים לה, ובכל רגע לחוש מוגנת לגמרי.
מומלץ לעמעם אורות בסביבתה, לשים ברקע מוזיקה שתשרה אוירה נעימה, ולהיעזר בכל אמצעי אחר להיכנס למצב של הרפיה ולהתחבר לאינסטינקטים הטבעיים ולחכמת גופה.
הרפיה מתאימה ביותר מתחילת הלידה ועד לשלב הלחיצות (כאשר בשלב הזה בהחלט ניתן להרפות את הגוף, לצבור כוח נוסף לצירים הבאים). כמובן שגם בשלבים בהם יש מספר דקות של הרפיה/מנוחה בין ציר לציר, היולדת יכולה ליהנות מכך מאוד.
עם התקדמות הלידה אופי וצורת ההרפיה משתנים.
הפקק הרירי
שואלות אותי לא מעט נשים מדהימות על הפקק הרירי... אז הנה התשובות שלי.
פקק רירי - מי אתה? מכירה את המושג אבל את לא בטוחה מה זה?
בדיוק בשביל זה אני כאן...
כמה עובדות מסקרנות על הפקק הרירי
מה זה בכלל הפקק הרירי ומה תפקידו בהיריון?️
הפקק הרירי הוא למעשה הרירית, שמצטברת בתעלת צוואר הרחם בתחילת ההיריון ולאורכו. רירית זו נקראת "פקק" מהסיבה הפשוטה, שהיא יוצרת מעין פקק, שחוסם כניסת חיידקים וזיהומים לרחם ומגן על ההיריונית ועל העובר שברחם.
האם יש שמות וכינויים נוספים לפקק הרירי?
הפקק הרירי נקרא גם Bloody show עיתים מבחינים בין השניים, כאשר הפקק הרירי מתייחס להפרשה רירית צלולה, ו- Bloody show להפרשה דמית.
השם הטכני לפקק הרירי באנגלית הוא Mucus Plug
באיזה צבע ומרקם הפקק הרירי?
מאחר ומדובר בתערובת של ריר ודם, הצבע משתנה בין צבע שקוף, לבן בהיר, צהבהב או ורדרד ועד לצבע חום אדום כשל מחזור (מבחינת צבע בלבד, ולא מבחינת כמות).
הפקק הרירי הוא נוזל צמיגי בשילוב עם הפרשה דמית ורודה, בכמות מועטה. נשים מעידות, כי הפקק הרירי נראה כמו "שבלול ללא בית"..
איך יודעים שאכן מדובר בפקק הרירי?
הפקק הרירי יופיע על התחתון, הפד או לאחר ניגוב עם נייר טואלט, אך חשוב לדעת, כי לא כל אישה מבחינה בהפרשת הפקק הרירי.
כאמור, אם יש ספק לגבי הפרשה כלשהיא ובמיוחד בשליש האחרון להיריון, יש להתייעץ עם רופא ולוודא כי אין צורך בהתייחסות רפואית כלשהיא.
האם נשירת/יציאת הפקק הרירי היא סימן מבשר לידה?
הפקק הרירי נושר/יוצא כאשר צוואר הרחם נפתח והרירית, שהצטברה בהיריון, נדחפת החוצה מהנרתיק, ולכן הוא מסמן את בואה של הלידה. חשוב לדעת, כי הוא עלול להיפלט בתחילת הלידה, אך אם הוא מופיע ללא צירים וירידת מים, הלידה עלולה להתרחש גם מספר ימים או עד שבועיים מאוחר יותר.
כאמור, הפקק הרירי לכשעצמו אינו סימן בטוח כי הלידה בעיצומה.
במקרה של נשירת הפקק הרירי, רצוי לוודא עם הדולה ו/או הרופא המטפל האם כדאי להגיע לחדר לידה או לחכות לצירים או ירידת מים. במידה וקיימת הפרשה דמית וההיריונית לא בטוחה האם מדובר בפקק הרירי, כן מומלץ להגיע לחדר לידה לבדיקת רופא.
** הפקק הרירי, צירים, ירידת מים ועוד הם סימנים מבשרי לידה שמתקרבת **
באיזה שבוע להיריון נושר הפקק הרירי?
לרוב, הפקק הרירי ישתחרר בחודש תשיעי להיריון, אך אם מצב זה קורה עוד קודם, לפני השבוע ה-37, מומלץ לפנות לרופא.
לסיום סיומת.. הפתעה!!!
מותר לקיים יחסי מין גם לאחר יציאת הפקק הרירי.
בברכת לידה רכה ובידיים מלאות בע"ה
"ארגז הכלים" של דולה בחדר לידה
הדולה למעשה מעניקה ליולדת את "ארגז הכלים" שקיבלה בהכשרתה,
אלו כלים שונים ומגוונים לטיפול ביולדת, גם בפן הרגשי.
כלים אלו מסייעים ליולדת לשמור על רוגע והתחברות נכונה לחוויית הלידה, ולאפשר לגוף להפריש את ההורמונים הדרושים להתקדמות תהליך הלידה.
במהלך המפגש הראשון הדולה לומדת להכיר את ההיריונית ומקבלת ממנה את מקסימום המידע אודות המצב הרפואי שלה, כמו כן עורכות יחד תיאום ציפיות האחת מהשניה לגבי דרכי הטיפול השונות, דבר אשר יעזור בהמשך בחדר הלידה.
הכלי הראשון והכי חשוב בסל הדולה נקרא נ.ת.מ.ק.ד.ה
נ - נשימות
ארוכות ועמוקות לתוך הבטן, הכנסת המון חמצן. נשימה של 4 ונשיפה של 8 .
ת - תנועות
ישנו מגוון רחב של תנועות ותנוחות אשר ניתן לבצע עם היולדת רק במיטת הלידה (עם אפידורל) וכמובן שהמגוון רחב יותר ליולדת שלא מחוברת למזרזי לידה ולא מוגבלת ומרותקת למיטת הלידה.
מ - מים / מגע
באם היולדת בוחרת בלידה ללא אפידורל, ניתן להכניסה למקלחת או בריכה וכמובן לעסות לה את הכתפיים / רגליים / גב תחתון ובכך להפחית את כאבי הצירים ולזרז לידה. באם היולדת מחוברת לאפידורל פעולות המים לא ניתנות לביצוע ונשאר רק המגע והעיסויים.
ק - קולות / נהמות / שאגות
תפקיד הדולה "לאסוף" את היולדת ולאפשר לה להוציא את הסאונד שמתאים לה באותו הרגע – הכל בסדר ומקובל.
כמו כן, הברות כמו ששש, צצצצ שמפעילים את השרירים הטבעתיים.
ד - דמיון מודרך
בשיטה זו יש למצוא תנוחה שנוחה ליולדת, לעצום את העיניים, לנשום ברוגע בזמן הצירים והלידה (כמובן שנדרשת לכך עבודה מוקדמת בבית) ולגרום ליולדת לדמיין שהיא נמצאת במקום לגמרי אחר כמו למשל בתוך בריכה מלאה במים נקיים. היתרון בדימוי של מים הוא בכך שהגוף קליל ורפוי.
למים יש את היכולת לקחת מאיתנו את כל הכובד וחוסר האנרגיה שנגרמים על ידי הופעת הצירים ופשוט לשחרר.
ה - הרפיה
הרפיה כמעודדת ייצור של “קוקטייל הורמונים” המקדם לידה ומפחית כאב. בתהליך הלידה לוקחים חלק חשוב מספר הורמונים, ביכולתם לעכב או לקדם את הלידה.
בין שאר הכלים הנמצאים בארגז הדולה:
קורס הכנה ללידה - תרגילי נשימה, נשימה בזמן צירים
שיכוך חרדות – שמנים ארומטרפיים, עיבוד חווית לידה
בשלב התכנון – פגישת עבודה שכוללת יצירת תכנית לידה בכתב, תחקיר לידות קודמות אם היו (משמש בחדר לידה), האם היולדת אוהבת מגע, ריחות ושמנים, מוזיקה ואיזה סוג וכו'
התמודדות עם הצירים וכאבי הלידה - בעזרת תנוחות שונות
תנועתיות אחרי אפידורל – תנוחות ותנוחות מסוימות על המיטה
תנועתיות בלי אפידורל – תנוחות ותנועות ברחבי החדר יכולות לייצר תנועה א-סימטרית גדולה באגן וגורמת לפתיחה רחבה שלו וכך להתברגות העובר באגן.
התנועה הסיבובית באגן דומה לתנועה הסיבובית שמייצרים שרירי הרחם בזמן הצירים כדי לקדם את העובר מטה לתעלת הלידה.
שימוש בכדור פיזיו - לכדור פיזיו יש יתרונות גם בזמן לידה. ישיבה ותנועה על כדור לידה מסייעת להניע את האגן וכך למקם את התינוק נמוך יותר באגן לקראת הלידה, כמו כן, סיבובי האגן יגמישו אותו לקראת הלידה וגם יקלו על כאבי הגב התחתון המוכרים כל כך.
מקלחת פושרת / בריכה - מגע המים משחרר את השרירים ומרגיע את כאבי הצירים. גם בשלבים המוקדמים של הצירים, לפני היציאה לבית היולדות, ניתן להקל על הכאבים במקלחת הביתית. את זרם המים מומלץ לכוון לגב התחתון. אם יש אפשרות, האמבטיה אפילו טובה יותר מכיוון שהמים באמבטיה מקלים על עומס המשקל של הגוף.
חשוב לדעת כי במקרה של ירידת מים או דימום אסור לשהות באמבטיה או בג'קוזי על מנת למנוע זיהום.
שימוש בשמנים ארומתרפיים - עיסוי שמנים מפנק יכול לסייע לפתיחת חסימות בגוף ולהרפיה. שימוש בארומתרפיה ושמנים אתריים יכול לעזור עם כאבים בלידה ובניהול חרדה או להרגעה ועזרה בשינה.
המטרה היא להשתמש בשמנים אתריים בזמן הלידה כדי לנהל את הכאב והחרדה, להשרות אוירה נעימה ורגועה, אולי להפחית את הכאב ולעזור בחווית לידה חיובית יותר.
עיסויים ושימוש ברפלקסולוגיה/ שיאצו - מגע תורם לתחושת רוגע והרפיה, וכן להקלה על הכאב. ישנן בגוף נקודות שלחיצה עליהן או תנועה מעגלית בהן יכולות לתרום לתהליך הלידה ולזרז אותו.
עיסוי ורפלקסולוגיה יעילים גם במקרה של לידה טבעית וגם בלידה אפידורלית. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שישנן נשים שבמהלך הצירים מאוד רגישות למגע ומעדיפות להימנע מכך.
הרפיה – באמצעות מוזיקה מרגיעה, מיזעור רעשי רקע (הנמכת קולות המוניטור, דיבור שקט), החשכת החדר, שימוש בתאורת אווירה
דמיון מודרך - להתמודדות עם סטרס וכאבי הצירים.
שימוש בצעיף ריבוזו – בתנוחות הלידה השונות הריבוזו מונח על הגב התחתון והמתיחה שלו תומכת בגב ומקלה עליו בצירים. כאשר הוא מונח על האגן, הוא מקל על עצמות האגן את הלחץ שהן נתונות בו, ובעזרתו אפשר לטלטל את האגן כשאשה עומדת, שוכבת, או כשהיא בעמידת שש. אפשר לכרוך את הריבוזו סביב הבטן ובעדינות להניע את הבטן כתמיכה בצירים או כדי לעזור לתינוק להיכנס באופן 'נכון' לאגן.
לדעתי יש מאפיינים משותפים לרשימת ארגז הכלים שברשות הדולה, לראייה רוחבית שמקלה על בחירת הכלי המתאים למצב הנוכחי של היולדת מתוך הכרות עימה בכל רגע נתון
כלי נוסף וחשוב לא פחות היא פעולת הנרמול ותיווך חווית הלידה ליולדת מהצד הרפואי.
בלידה עצמה, לא פעם יש גם צורך בתיווך המידע שמגיע מהצוות הרפואי ליולדת.
למשל כשהמיילדת מציעה התערבות כלשהי, חשוב להסביר ליולדת במה מדובר ולהבהיר לה אם מדובר בהצעה או בקביעת עובדה שנובעת מצורך רפואי.
הדולה תדע איך להתמודד גם עם היולדת, וגם עם הסיטואציה.
כל זאת על מנת למנוע בלבול ולסייע ליולדת ולבן זוגה לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורם ברגעים של התרגשות ובלבול.
אגב, דולה יכולה גם לממש את יכולותיה בצילום / וידאו של הלידה עצמה, כמובן באישור בני הזוג ובכך תדאג שתישאר מזכרת נעימה איתם לכל החיים.
שילוב בן הזוג בליווי של היולדת
זהו כלי נוסף ולא פחות חשוב ב"ארגז הכלים" של הדולה
דולה לא מחליפה את בן הזוג בשום צורה. להפך, היא עוזרת לו לתמוך ביולדת בצורה המתאימה לה ביותר ומקלה על החששות שלו מהתהליך.
הדולה יודעת מתי מה שהיולדת מרגישה הוא טבעי והגיוני בתהליך, או שיש כאן משהו חריג שדורש התייחסות רפואית.
בנוסף, לעתים בן הזוג לא יודע איך בדיוק לגעת, היכן ללחוץ ואיך לעסות את היולדת, והדולה מראה לו בדיוק מה לעשות בזמן אמת.
לפעמים היולדת באמת מעדיפה שהדולה היא זאת שתעסה אותה בזמן הצירים ותנחה אותה, אך לבן הזוג יש עדיין תפקיד חשוב מאוד בעידוד היולדת, במגע אינטימי, ובכלל.
הוא משרה עליה בטחון בכך שהוא נמצא איתה בחדר.
יולדת צריכה להרגיש אהובה ומוגנת כדי ללדת בתנאים אופטימליים, וזהו התפקיד, בראש ובראשונה, של בן הזוג.
(ICP) כוליסטזאיס של הריון
מגרד ומציק לך משהו בגוף?
שווה לבדוק.. אולי מדובר ב: כוליסטזאיס (ICP) של הריון
מחלת כבד האופיינית לתקופת ההיריון בלבד ונחשבת למחלה הכבדית הנפוצה ביותר
בהריון. תסמיני המחלה נגרמים מעליה ברמת מלחי המרה בדם אשר מלווים לרוב גם
בעליה באנזימי הכבד. עם שכיחות גבוהה יותר בהריונות תאומים. הסיבה אינה ידועה,
ככל הנראה מתרחש בנשים עם נטייה גנטית. המחלה שפירה לאם אך יכולה להיות
מסוכנת לעובר.
מלחי המרה אינם מופרשים כהלכה למערכת העיכול ומצטברים בפלזמה. מצב זה מאופיין
בגרד, צהבת או שניהם, כאשר התלונה העיקרית הנה גרד. הגרד יתחיל בשליש השלישי
להיריון, נדיר לפני שבוע 25. הוא מתחיל מכפות הרגליים ומחמיר בלילה.
סיבוכים אפשריים של המחלה הם: לידה מוקדמת, הופעת רעלת הריון, המצאות מים
מקוניאלים, קשיי נשימה לילוד בהיוולדו ועוד..
הטיפול
לאחר האבחון וכתלות בתסמינים וברמת מלחי המרה נהוג להתחיל בטיפול תרופתי
להקלה על הגרד ולהורדת מלחי המרה.
מעקב אחר תפקודי כבד, המצאות חלבון בשתן ומעקב להתפתחות לידה מוקדמת, יתר
לחץ דם ורעלת הריון. כמו כן, נבצע מעקב אחר מצבו של העובר באמצעות מוניטור עוברי
ובדיקות אולטרסאונד.
לקראת הלידה לרוב במצב של ICP נהוג ליילד סביב שבועות 36-38 להריון כתלות
בחומרת המחלה.
לאחר הלידה:
לרוב כאשר מסתיים ההיריון ישנה ירידה במלחי המרה ואנזימי הכבד עם חזרה למצב
הטרום היריוני.
הכנה רגשית לקראת לידה
שבועות היריון עוברים ומתקדמים, וההיריונית מוצאת את עצמה מוצפת בשאלות ותהיות לגבי הדרך ללידה,
האם לעבור לידה טבעית / וגינאלית / קיסרית? להיעזר באפידורל כן או לא? ועוד...
ייתכן ואת גולשת באתרי אינטרנט, קוראת ספרות מקצועית, ואולי עוברת עם בן/ת הזוג קורס הכנה ללידה.
אך השאלה נותרת בעינה – כיצד להתכונן ללידה באופן רגשי?
את לא לבד!
הכנה רגשית ללידה יכולה לסייע להתגבר על הפחדים – זה בטוח !
פחדים נפוצים בלידה
פחד מהלידה הוא נפוץ, טבעי ומובן.
תהליך הלידה ממש כמו היריון, הוא מעניק חוויה ייחודית, כזו שמעולם לא נחוותה קודם לכן.
הלידה היא חוויה שטומנת בתוכה את הפוטנציאל לגרום לנשים רבות להכיר בעצמן צדדים שלא הייתה להם ההזדמנות לבוא לידי ביטוי קודם לכן.
המחשבה על שהייה בבית חולים, לעיתים עלולה להיות מקושרת אצל ההיריונית עם חוויות שליליות.
כמו כן, כל אישה יודעת מראש כי זו חוויה כואבת, וכי עלולים להיות סיבוכים, ועלולה להימשך זמן רב.
** הערה: כל אישה לגופה וכל לידה עומדת בפני עצמה – אין האחת דומה לרעותה **
בדרך כלל, הפחדים מהלידה מתחלקים לשני תחומים עיקריים:
הראשון הוא פחד מכאב, פגיעה באם או בתינוק,
השני הוא פחד מאובדן שליטה.
היריוניות רבות פוחדות לאבד שליטה אל מול הצוות הרפואי, החשש מבדיקות רבות שלא בשליטתן, התערבויות רפואיות מבלי הסכמתן, ומכך שייכנסו אנשים לחדר ללא אישורן ועוד..
כדי להתמודד עם הפחד מהכאב אפשר ללמוד טכניקות שיסייעו:
טכניקות תנועה ונשימה
דמיון מודרך
ניתן להיעזר בתומכת לידה והיריון - דולה שתהיה נציגתה של האישה אל מול הצוות הרפואי בתוך חדר הלידה, ותעזור לה להקנות מחדש דרכה את תחושת השליטה.
תנועתיות
כאבי גב
במהלך ההיריון משתנה מרכז הכובד של הגוף כדי לאפשר לאישה לשמור על שיווי משקל למרות הבטן הגדלה. חוליות הגב התחתון נדחסות והקשת המותנית גדלה - כל אלו בתוספת להורמון הרלקסין שמרפה רצועות ומכין את האגן ללידה יכולים לגרום לכאבי גב.
מה לעשות?
אם את נאלצת לשבת או לעמוד במשך זמן רב - הקפידי לעשות הפסקות ובהן להתמתח, לקער ולקמר את הגב ולנשום עמוק.
במקרה של עמידה ממושכת- הניחי רגל אחת על שרפרף ועל ידי כך תפחיתי עומס מהגב התחתון.
"הליכת ברווז"
יציבה לא נכונה: נשים רבות מתהלכות בזמן ההיריון כשכפות הרגליים שלהן פונות החוצה
הליכה זו מסייעת להגדיל את בסיס ההליכה ולאפשר לגוף יציבות, אך רוב הנשים אינן יודעות כי הליכה זו סוגרת את מפרקי האגן, אותם כדאי לשמור גמישים ופתוחים כדי לאפשר מעבר קל יותר של התינוק באגן.
מה לעשות?
תרגל עמידה והליכה עם כפות רגליים מקבילות. גם תרגילים להגמשת מפרקי הירכיים יכולים לסייע.
בצקת
נפיחות בכפות הרגליים: נשים רבות יסבלו במהלך ההיריון ובעיקר לקראת סופו, מנפיחות בכפות הרגליים שיכולה לנבוע מחזרת דם ונוזלים מופחתת לכוון מרכז הגוף.
הנפיחות, הקרויה בצקת, יכולה להפריע בהליכה ולעורר חוסר נוחות.
מה לעשות?
כדאי לשכב על הגב כשהאגן קרוב לקיר ולהניח את הרגליים ישרות על הקיר.
ניתן להישאר כך עד שכפות הרגליים "נרדמות"
היחלשות שרירי רצפת האגן
שרירי רצפת האגן חווים עומס רב בתקופת ההיריון.
אלו שרירים עמוקים שתפקידם לתמוך בכל איברי הבטן, לאפשר התאפקות והתרוקנות תקינות ובזמן הלידה לאפשר את יציאת התינוק.
נשים רבות חוות במהלך ההיריון חולשה של שרירים אלו היכולה להתבטא בדחיפות ותכיפות במתן שתן, עצירות, טחורים וכאבים. לאחר הלידה לנשים רבות תפרים באזור הגורמים לכאבים ולהימנעות מהפעלת שרירי רצפת האגן.
מה לעשות?
חשוב ללמוד כיווץ והרפיה נכונים של שרירים אלו, כדי שיוכלו לאפשר את מעבר התינוק דרכם ובלידה וכדי שיוכלו לשוב ולהשתקם במהרה אחריה.
עובר במצג עכוז
מצב שבו החלק המתקדם של העובר הוא עכוז או רגליים.
מה לעשות?
פעילות גופנית ותנוחות מתאימות יכולות להיות לעזר.
מומלץ לשחות, לעמוד בעמידת שש ולנענע את האגן, לשכב כשהאגן מוגבה על כריות, כל זאת כדי לאפשר לעובר מקום מרווח יותר שיעודד אותו להתהפך.
הנחיות בסיסיות מהרגע שיוצאת הבטן:
* אין לבצע כפיפת גו לפנים - הרמת ראש ובית חזה
* אם לא נעימה כבר השכיבה על הבטן, אפשר לבצע את התרגילים בעמידת 6
* מנחים שאפשר להשתמש בהם - בתרגול בעמידת 6, שכיבה על הצד, עמידה, ישיבה.
* נמעיט בשכיבה על הגב.
* במידה שיש אי נעימות, סחרחורת, חיוורון - לעצור ולשכב על צד שמאל.
* כשהבטן גדלה, הרגליים עייפות וכבדות בגלל המשקל הנושא עליהן, ההמלצה היא
להפחית עומסים בעבודת רגליים.
* להמנע מעבודה במנופים ארוכים - כמו הרמת רגליים ישרות מעלה.
* לא לאמץ את שרירי מקרבי הירך יתר על המידה.
* להקפיד על רוטציות קלות ועדינות
* להקפיד על חיזוק שכמות, גב עליון, וידיים - מניעת ליקויי יציבה עקב משיכת החזה קדימה והכנה להרמת התינוק אחרי הלידה, דגש על כיווץ והרפיה של שרירי קרקעית האגן.
* להקפיד על תנועתיות אגן-רוטציות, גלגול אגן לאחור - לשחרור כאבים ועומסים מהגב התחתון והירך. הקפדה על תנועתיות האגן עשויה להקל על הכאבים בזמן צירי הלידה, תנועתיות כף רגל-קרסול ואצבעות לשיפור הסרקולציה.
שיחרור תנועתיות לסיום בעמידה:
מעגלי כתפיים
שחרור ראש מצד לצד
מעגלים של הראש
נשימות תוך הוספת תנועת ידיים מהצדדים מעלה.
העמסת סוכר
מתוק או מתוק מאד – זאת השאלה
בדיקת העמסת סוכר מהי?
בדיקת העמסת סוכר מיועדת לאבחן נשים הסובלות מסכרת היריון – כלומר, נשים המפתחות במהלך ההיריון "אי-סבילות" לסוכר, כך שרמת הסוכר בגופן לאחר ארוחות (ולעיתים גם בצום) גבוהה מהרמה התקינה. מצב זה לרוב הפיך, וערכי הסוכר חוזרים לנורמה לאחר הלידה.
העמסת סוכר היא בדיקת סקירה לנשים הרות, שמטרתה גילוי מוקדם של סכרת היריון.
הבדיקה מבוצעת בדרך כלל בין השבועות 28 – 24 להיריון ובמועדים אחרים, לפי שיקול דעת הרופא. הבדיקה לא מאבחנת סכרת היריון, אלא רק מצביעה על נשים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת במהלך ההיריון. נשים אלו יתבקשו לעבור גם את הבדיקה השנייה, המאבחנת סכרת היריון.
אין צורך לצום או להימנע ממאכלים מסוימים לפני העמסת סוכר 50 גרם
(OGTT - Oral Glucose Challenge Test)
בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם נדרשת לאחר שבבדיקת העמסת סוכר של 50 גרם נמצא כי אחוז הסוכר בדם גבוהה מ- mg 140 או על פי המלצת הרופא המטפל.
בדיקה זו מתבצעת גם במקרים הבאים:
* כאשר ליולדות ישנו בן משפחה הסובל מסוכרת
* יולדות אשר סבלו מסכרת היריון בהיריון קודם
* כאשר העובר נחשב גדול לגיל ההיריון.
* כאשר האישה ההרה סובלת ממצב של ריבוי מי שפיר.
בדיקה זו תתבצע בבוקר, לאחר צום של שמונה שעות לפחות.
מהלך הבדיקה – העמסת סוכר 100 גרם
בדיקת העמסת סוכר של 100 גר' אורכת שלוש שעות. במהלך הבדיקה ההריונית מקבלת תמיסה של 100 גר' סוכר מהול במים ותתבקש לשתות אותה תוך כרבע שעה. בכל שעה תילקח ממנה בדיקת דם, באמצעות מחט שתוחדר לווריד ותושאר שם עד סיום הבדיקה. במהלך הבדיקה על ההריונית להישאר בצום מאוכל ומותר לה לשתות רק מים.
תכנית לידה
מהי תכנית לידה ולמה חשוב שתהיה אחת כזו?
תכנית לידה הינה מסמך כתוב המפרט את רצונותיה, ציפיותיה ובקשותיה של היולדת בלידה.
המסמך מופנה בדך כלל אל הצוות המטפל ביולדת, ומוצמד אל גיליון הלידה.
המסמך אינו מחייב את הצוות הרפואי, אלא מתווה עבורו המלצות לטיפול ביולדת על-פי הנסיבות הרפואיות של לידתה.
כל אישה היא עולם ומלואו ולכל אחת חלומות משלה וציפיות שונות מהלידה. זכרו תמיד כי אין דרך נכונה או לא נכונה ללדת, כל לידה המסתיימת בתינוק בריא ואם בריאה – היא לידה מוצלחת
מסמך דוגמא:
אל: הצוות הרפואי
מאת: שם:_____________ מס` תעודת זהות: _____________.
א,ג,נ;
בחרתי ללדת בבית החולים שלכם, לאור המלצות רבות שקיבלתי מקרובות משפחתי וחברותיי. כמו כן, גם הסיור שערכתי יחד עם בן.ת הזוג שלי, הותיר בי את הרושם כי תהיו גמישים באשר לבקשות מיוחדות, כמובן במידה שתנאי הלידה מאפשרים זאת.
הדולה שלנו הכינה אותנו היטב ללידה באמצעות השתתפות בקורס הכנה ללידה, הסבר על עיסוי הפרינאום ואיך מבצעים אותו, תרגול נשימות ותנועות וכו'.
במציאות אידילית הייתי שמחה אם הצוות המשתתף בחוויה האינטימית והמרגשת ביותר בחיי היה מכיר אותי יותר, אך מחוסר הזמן אספר רק בשתי מילים. שמי________ ואני עוסקת ב ___________. חולק.ת איתי את המסע ____________ , שעוסק.ת ב ______________.
עבור שנינו זו לידה ראשונה. מאחר וההיריון תקין עד כה (ב"ה) אני מצפה ללידה רגילה ללא "הפתעות מיוחדות".
אעריך מאד התחשבות ברצונותיי הבאים:
* בעת הקבלה לחדר הלידה, הייתי מבקשת להיבדק בנוכחות המלווה שלי
* הייתי מבקשת ליידע אותי/אותנו לפני כל התערבות, ולשתף אותי/אותנו במידת האפשר בבחירה להימנע מחוקן.
* מאחר ויותר מאשמח לקחת חלק פעיל ולנוע ברחבי החדר עד לשלב הלחיצות ו/או מתן משכך כאבים (במידה ואבחר בכך)
* אבקש להימנע מפקיעת המים, ואם יש הכרח בכך – ליידע אותי לפני הפקיעה
* אעריך ביותר אם תעשו כל מאמץ ותשתמשו במוניטור לסירוגין ו/או מוניטור אלחוטי שיאפשר לי לרדת מהמיטה
* מים משפיעים עליי לטובה, מרפים ומרגיעים אותי.
* אשמח אם תאפשרו לי להשתמש בג`קוזי, אמבטיה, בריכה או לפחות מקלחת כשאבקש.
* במידה ויתעורר צורך בביצוע חתך חיץ (אפיזיוטומי), אבקש ליידע אותי מראש.
* אני מבקשת להשאיר את התינוק על גופי זמן ארוך ככל הניתן.
* אני מעדיפה כי לפני הנחת התינוק על בטני, הוא ינוגב וינוקה או ייעטף
* אני מבקשת כי חיתוך חבל הטבור ייעשה ע"י המלווה שלי / ע"י
* אני מעוניינת להניק הנקה ראשונה סמוך ללידה.
* אני מבקשת עזרה בהנקה הראשונה.
* אני מבקשת לאפשר לנו (הורים ותינוק) זמן היכרות יחד ממושך ככל הניתן, לפני העברה למח' ילודים / תינוקיה
מחלקת ילודים / תינוקיה:
חשוב לנו לקבל הסבר לפני כל בדיקה או התערבות רפואית לתינוק ולהיות מעורבים בקבלת ההחלטות.
אני מבקשת להניק בלבד - אנא ציינו זאת על העריסה
אני מבקשת להימנע ממתן מוצץ לתינוק
איני מעוניינת בהנקה, אך אשמח להאכיל את התינוק בעצמי - אנא קראו לי במידת הצורך
מחלקת יולדות:
אני מעוניינת בביות - חלקי
אני מעוניינת בביות - מלא
מאחלת לכולנו לידה רכה ובידיים מלאות בע"ה
סימפיזיוליזיס
מה זה סימפיזיוליזיס S.P.D ?
במהלך ההיריון מופרשים הורמונים שונים, כמו למשל הרילאקסין, שמגמישים את רצועות הגוף כדי לאפשר לאגן להתרחב ולהימתח במהלך הלידה. לרוב התהליך הזה אינו מלווה בכאב, אך לעיתים - בשל מפרק חלש של האגן - ההתרחבות היא גדולה מהממוצע וגורמת לתנועתיות ולחיכוך בין העצמות.
הכוונה לכאב קדמי של האגן, לעיתים עם השלכת כאב לירכיים, למפשעות ולרצפת האגן המתעורר אצל נשים בהריון או בנשים לאחר הלידה.
הכאב אף יכול להימשך כחצי שנה אחרי הלידה ולעיתים ממשיך לפקוד את האישה כאשר היא מבצעת מאמץ פיסי או פעילות גופנית במהלך חייה.
התלונה יכולה להיות חלק מכאבי אגן (PGP Pelvic girdle pain), הסימפיזיוליזיס יכול להתעורר בעקבות תנועה חדה אחת שמבצעת האישה ההרה ולעיתים מדובר בכאב שמתהווה ומתגבר עם התקדמות ההיריון.
קיים גם מצב של סימפיזיוליזיס על רקע חבלה, תאונה, או מחלה ראומטית.
חומרת הכאב מביאה לעיתים למצב של הימנעות של האישה ההרה מפעילות מעמיסה בעמידה ובהליכה ומפעילות גופנית בכלל, עד כדי ירידה בפעילויות פנאי ונמצא קשר מחקרי לירידה במצב רוח, אי שקט ודכדוך.
מה מרגישים כשיש סימפיזיוליזיס?
הכאב בסימפיזיוליזיס גורם לאי נוחות ומגבלה בתנועה ובתפקוד יומיומי. בד"כ מדובר ב:
• כאב קדמי בעצם החיק (עצם הפיוביס)
• תחושת שריפה ודקירה על פני עצם החיק
• כאב שמוקל במנוחה
• הכאב יכול להקרין למפשעות, לירכיים ולרצפת האגן
• לעיתים כאב אחורי באגן, אך הכאב העיקרי מלפנים
• הכאב מוקל משמעותית אחרי הלידה
• הכאב מתגבר במגע על עצם הפיוביס
• הכאב מגביל את הפיסוק או הקירוב של הירכיים
• הכאב מגביל מאוד שינוי תנוחה בשכיבה על הגב או על הצד ובמעבר משכיבה לישיבה / לעמידה
• יש קושי בתנועה בתפקוד שקשור להליכה, עלייה במדרגות, נשיאת משא
מה ניתן לעשות בבית?
• לדאוג לבצע פעולות במהלך היום, כאשר האגן מאוזן, כמו למשל:
• לשבת ישר כשהרגליים על הרצפה בזווית של 90 מעלות (לא לשבת בסיכול רגליים).
• לא לסחוב דברים כבדים.
• לדאוג לנעליים נוחות ולבצע תרגילים שמחזקים את השרירים המשפיעים על האגן.
• ניתן לישון עם כרית בין הרגליים - זה יוריד מהעומס על מפרקי האגן.
טיפול נכון, יכין את האישה ההרה ללידה ועשוי לסייע בהפחתת הכאב באיזור גם בזמן הלידה.
תרגיל הקרח
בתרגיל הקרח, נוטלים 6 עד 10 קוביות קרח, חופנים אותן בתוך 2 כפות הידיים למשך כ 20 שניות ומניחים חזרה בקערה, לאחר מנוחה בת 10 שניות, נוטלים שוב את קוביות הקרח והפעם מונים 40 שניות וכך הלאה עד שאוחזים אותן למשך דקה ברציפות.
לתרגיל הקרח שתי מטרות:
- לתרגל התמודדות עם כאב.
- לתרגל כלים שיכולים להשפיע על תחושת הכאב.
יש המתרכזים בכאב עצמו, מחפשים איפה הכי כואב, ומנסים להתמודד בהתמקדות מול אותו כאב. המודעות יכולה להשפיע על הכאב הפיזי.
השמים הם הגבול, את יכולה לקחת את זה לכל מקום שמרגיש לך טוב ומסייע לך להתמודד עם הכאב